ביהמ"ש פוטר ממס הכנסות של תושבי ישראל מעבודה בחו"ל

ביום 18.7.06 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כב’ השופט אלטוביה, פסק הדין בעמ"ה 1233/00 פרופ’ אברהם בזה נ’ פ"ש ת"א 5 [להלן: "פסק הדין"]. פסק הדין, הדן בשנות מס שלפני הרפורמה במס, קרי עד לשנת 2002 כולל, הינו פס"ד תקדימי, הגם שאינו מהווה הלכה מחייבת.

סעיף 5(1) לפקודת מס הכנסה [להלן: "הפקודה"] קבע כי יראו הכנסות של תושב ישראל בחו"ל, ממשלח יד שעוסק בו בדרך כלל בישראל, כאילו הופקו בישראל, וזאת בין אם העבודה בחו"ל בוצעה כשכיר בעודו עצמאי בישראל, ולהפך.

בפסק הדין נדון ערעורם של מרצים תושבי ישראל, שחויבו במס בגין הכנסותיהם מהרצאות שנתנו באוניברסיטאות בחו"ל, במהלך שנת שבתון, כאשר לא הייתה מחלוקת כי היציאה לחו"ל וההרצאות שם נעשו ביוזמת המרצים ולא ביוזמה או בקשר כלשהו עם המוסד שבו עבדו והרצו בישראל. לכאורה, לאור לשונו הברורה של סעיף 5(1), משלא הייתה מחלוקת כי המרצים היו תושבי ישראל ובהינתן כי מדובר באותו משלח יד, הרי שהחיוב במס נעשה כדין.

אלא שבית המשפט, בפסק דין מנומק ומפורט, מקבל את הערעור ומבטל את החיוב במס, תוך שהוא קובע מבחן חדש, הוא מבחן הזיקה למקור בישראל.   בית המשפט קובע כי – על מנת שיראו הכנסה כ"מופקת בישראל" לצורך חיובה במס בישראל – חייבת להיות זיקה, חייב להיות קשר סיבתי, בין מקור ההכנסה בישראל לבין ההכנסה שהופקה בחו"ל. במילים אחרות, כל עוד מנגנון ייצור ההכנסה נמצא בישראל וכאשר יש קשר סיבתי בין מנגנון ייצור ההכנסה בישראל לבין הפקת ההכנסה בחו"ל, יחול חיוב במס בישראל, אולם בהעדר קשר כזה, לא יחול חיוב, אפילו ההכנסות נבעו מאותו משלח יד.

באותו מקרה נקבע כי לא היה קשר בין המוסד האקדמי שבו עבדו המרצים בישראל, הוא "המנגנון", לבין עבודתם בחו"ל, שנעשתה ביוזמה עצמאית שלהם ובמנותק לחלוטין מהמעביד בישראל. לפיכך ובהעדר זיקה, קבע בית המשפט כי אין מקום להרחיב את בסיס המס, וזאת אפילו אם עסקו שם באותו משלח יד שעסקו בו בישראל.   הגם שאינו הלכה מחייבת ולמרות שקיימת אפשרות שיוגש עליו ערעור מצד רשות המיסים, פסק הדין יכול ליצור מצב חדש, לפיו כל תושב ישראל שהייתה לו הכנסה ממשלח יד בחו"ל, עד וכולל שנת 2002, ואשר שילם מס בישראל בגין הכנסות אלו [למשל רואי חשבון, עו"ד, מרצים, מתכנתים וכיו"ב], יוכל להגיש דו"ח מתקן לאותם שנים ולתבוע את המס ששולם בישראל, וזאת אם יוכח כי לא הייתה זיקה בין מנגנון ההכנסה בישראל לבין הפקת ההכנסה בחו"ל, אפילו עסק באותו משלח יד, כאשר הדוגמא המובהקת מתייחסת לשכיר, שעבד בחו"ל אצל מעביד אחר בלתי קשור.

יחד עם זאת, יש לזכור כי מבחינה מעשית, בשל מגבלות ההתיישנות בפקודה, השנים הרלוונטיות להגשת הדו"ח המתקן הינן 1999 עד 2002, וכי יש לצפות כי רשויות המס יערימו קשיים, הן ביחס לקבלת הדוחות המתקנים, והן ביחס למתן ההחזר לגופו, שכן בפסק הדין נקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו.