פתיחת שומה במס הכנסה בעקבות הרשעה בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף

לאחרונה תוקן סעיף 147 לפקודה באופן המרחיב את סמכות פתיחת השומות הסגורות גם בגין הרשעות על עבירות מחוק מס ערך מוסף!

סעיף 147 לפקודת מס הכנסה ["הפקודה"] מאפשר למנהל, בתנאים מסוימים, "לפתוח" שומות של נישומים שנחשבות ל"סגורות" בהתאם לכללי ההתיישנות הקבועים בפקודה, לדרוש כל פרוטוקול ולערוך כל חקירה או בדיקה וכן לקבוע בצו את ההכנסות של אותן שומות שנפתחו, על פי שיקול דעתו.

סעיף 147(א) קובע את הכלל ביחס להיקף הסמכות וטווח הזמן לגביה היא משתרעת [תוך שנה מתום התקופות שנקבעו בסעיפים 145(א) או 152(ג) לפי המאוחר, או תוך 6 שנים מיום שנעשתה לנישום שומה לפי סעיף 145(ב)].

סעיף 147(ב), לעומת זאת, קבע עד לאחרונה כי אם הורשע הנישום באחת מן העבירות על פקודת מס הכנסה המנויות בסעיף או שהוטל עליו כופר כסף לפי סעיף 221 לפקודה, הרי שהסמכות של המנהל לפתיחת השומה מוארכת עד לתום שנה מיום הרשעת הנישום או תשלום הכופר, במידה שמועד זה מאוחר למועדים הקבועים בסעיף (א) כאמור.

בין העבירות על הפקודה שהרשעה או תשלום כופר בגינן היו מביאות להארכת המועדים כאמור בסעיף 147(ב) נמנו עבירות של אי דיווח על תכנון מס חייב בדיווח (216(8); העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס (216ב); הגשת דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר (217); אי ניכוי מס (218); אי העברת מס שנוכה (219); ועבירות התחמקות ממס במרמה (220);

במסגרת סעיף 20(3) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007, תוקן סעיף 147(ב) באופן שנכללות בו היום, במסגרת העבירות שהרשעה או תשלום כופר בגינן מאריכה את המועדים שבהם רשאי המנהל לפתוח שומות סגורות, גם עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 ["חוק מע"מ"].

כוונת המחוקק בתיקון ברורה הן מלשון הסעיף והן מעיון בדברי ההסבר להצעת החוק [סעיף 32(2) להצ"ח 260 מיום 30.10.06]. נכתב שם כי הכוונה הייתה להעניק למנהל רשות המיסים את הסמכות לפתוח שומות גם לאחר הרשעה בעבירות לפי חוק מע"מ, בניגוד למצב החוקי ערב התיקון, וזאת הואיל והרשעה בעבירת מע"מ יכולה להצביע על אי דיוקים בשומת מס הכנסה.

העבירות שהוספו מחוק מע"מ (לפי סעיפים 117ב(1) או (3) עד (8), 117א או 121) הינן מגוונות וכוללות עבירות שונות שנעשו בכוונה להתחמק ממס [דוגמת חשבוניות פיקטיביות; ניהול פנקסים כוזבים וכל שימוש בעורמה ותחבולה], העברת נכסים על מנת להתחמק מתשלום מס וכן תשלום כופר כסף.

יוצא אפוא כי הסמכות של המנהל לפתוח שומות סגורות בגין הרשעות בפלילים התרחבה באופן משמעותי.

מבחינה מעשית, נישומים הנמצאים בשלבים של מו"מ עם רשויות מע"מ ו/או הפרקליטות במסגרת הטיפול במישור הפלילי, לקראת מהלך של הודיה במסגרת הסדר טיעון, צריכים לקחת בחשבון אפשרות – שלא הייתה קיימת קודם לכן – לפיה ההרשעה עצמה תשמש עילה לפתיחת שומות סגורות שחלף מועד ההתיישנות לגביהן ואף חלפו המועדים שבהם היה רשאי המנהל לפעול לפי סעיף 147(א). יתרה מכך, מקרים הנסגרים מול רשויות מע"מ בכופר כסף יכולים אף הם להביא, בנסבות המתאימות, להליך של פתיחת שומות במסגרת סעיף 147(ב) לפקודה.